מעבר לבית אבות הוא אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בחיים של אדם מבוגר. לעיתים מדובר בהחלטה רפואית או לוגיסטית, ולעיתים בהחלטה שנובעת מצורך חברתי או רגשי. אבל מאחורי כל מעבר כזה עומדת משפחה הכוללת ילדים, נכדים ולעיתים גם אחים שצריכים ללמוד איך ללוות את ההורה בתקופה הזו. המעבר אינו רק שינוי כתובת אלא שינוי עמוק באורח החיים, בתחושת העצמאות ובמקומו של האדם בתוך המשפחה.
תמיכה משפחתית נכונה יכולה להפוך את המעבר לתהליך חיובי, רך ומעצים. לעומת זאת, חוסר תמיכה עלול לגרום לתחושת בדידות ובלבול. לכן חשוב להבין מה בדיוק עובר על ההורה ואיך ניתן להקל עליו בצורה רגישה, אחראית ומודעת.
להבין את ההורה ואת התחושות שלו
לפני הכול חשוב לעצור ולהקשיב. המעבר לבית אבות הוא תהליך רווי רגש, גם אם ההורה אומר שהוא שלם עם זה, ייתכן שמתחת לפני השטח מסתתרת חרדה. יש כאן שילוב של התרגשות, פחד מאובדן שליטה, חשש מבדידות ולעיתים גם תחושת חוסר ביטחון.
כשהמשפחה מפנה מקום אמיתי לשיחה פתוחה, ההורה מרגיש שהוא לא נשלח אלא נלקח בחשבון. הקשבה אמפתית ושאלות פשוטות כמו "איך אתה מרגיש עם זה?" או "מה הכי מדאיג אותך?" עוזרות לבנות גשר רגשי ולהפוך את התהליך לשיתופי.
לבחור את המקום ביחד
אחת הדרכים היפות להפוך את המעבר לחוויה חיובית היא לשתף את ההורה בתהליך הבחירה. במקום להביא רשימה של מקומות מוכנים, רצוי לערב אותו בהחלטות, לבקר יחד בבתי אבות, לשמוע מה חשוב לו ולהתייחס ברצינות להעדפותיו.
כשמבוגר מרגיש שהבחירה היא גם שלו, נוצרת תחושת שייכות. הוא יודע שזה המקום שבחר, לא המקום שנבחר בשבילו.
גם אם מדובר בהחלטה שנבעה מצורך רפואי או ביטחוני, חשוב להעניק להורה תחושת שליטה, אפילו בפרטים הקטנים כמו עיצוב החדר, מיקום הפריטים האישיים או בחירת המצעים והווילונות.

להיות נוכחים בתהליך
המעבר הרשמי הוא רק היום הראשון. התמיכה האמיתית מתחילה אחריו. בשבועות הראשונים חשוב מאוד שהמשפחה תגיע לביקורים תכופים, תכיר את הצוות ותסייע להורה להתרגל לשגרה החדשה.
נוכחות משפחתית מעניקה ביטחון ומסייעת להורה להבין שהמעבר אינו ניתוק אלא המשך של הקשר בצורה חדשה. גם שיחה יומיומית קצרה, ביקור בשעות קבועות או ארוחה משותפת יכולים לעשות הבדל גדול. העיקר הוא להראות להורה שאתם שם, לא רק בטקס המעבר אלא גם ביום יום שאחריו.
לשמור על שגרה מוכרת
מעבר לבית אבות מלווה לעיתים בתחושת אובדן של שגרה. אחת הדרכים לעזור להורה להסתגל היא לשמר כמה שיותר מהרגלים מוכרים.
אם הוא רגיל לשתות קפה בשעה מסוימת, לקרוא עיתון מסוים או להאזין לרדיו, כדאי לשמור על ההרגלים האלו גם במסגרת החדשה.
המשפחה יכולה לעזור בהבאת חפצים אישיים שמעניקים תחושת בית, כמו תמונות, שמיכה אהובה, ספרים, רדיו ישן או פריט עיצוב קטן שמוכר לו.
כל פרט כזה יוצר רצף בין העבר להווה ומחזק את תחושת היציבות.
תקשורת פתוחה עם הצוות
הקשר עם הצוות בבית האבות הוא חלק משמעותי מהתמיכה בהורה. הצוות הרפואי, המטפלים והעובדים הסוציאליים נמצאים בקשר יומיומי עם הדיירים ויכולים לשתף את המשפחה בכל שינוי או צורך חדש.
כדאי לקיים שיחות תקופתיות עם הצוות, לוודא שההורה מקבל את הטיפול שהוא צריך ולהעלות כל חשש או בקשה מבעוד מועד.
שיתוף פעולה הדוק בין המשפחה לצוות יוצר מערכת תמיכה כוללת שבה כולם רואים את טובתו של ההורה בראש ובראשונה.
לשמור על תחושת שייכות משפחתית
אחד הפחדים הגדולים של אנשים מבוגרים שעוברים לבית אבות הוא הפחד שישכחו אותם. כדי למנוע זאת חשוב מאוד לשמור על קשר פעיל וקרוב.
אפשר להמשיך לחגוג ימי הולדת בבית האבות, להביא את הנכדים לביקורים או אפילו לקיים סעודת שבת משותפת. גם אם המרחק פיזי, הקשר הרגשי לא חייב להתרחק.
המשפחה יכולה גם להכניס את ההורה לקבוצות משפחתיות בווטסאפ, לשתף אותו בתמונות ובשיחות ולוודא שהוא נשאר מעורב במה שקורה בבית ובחיים של ילדיו ונכדיו.
לעודד עצמאות ולא רק לטפל
לפעמים כשהורה עובר לבית אבות הילדים נוטים להגן עליו יתר על המידה ולעשות בשבילו הכול. חשוב לזכור שגם במסגרת חדשה יש מקום לעצמאות.
עודדו אותו להשתתף בפעילויות, לצאת לטיולים ולקחת חלק בחיי הקהילה בבית האבות. התמיכה המשפחתית לא נועדה להחליף את העצמאות שלו אלא לחזק אותה.
הגישה הנכונה היא לא לשאול איך נעשה במקומו אלא איך נעזור לו לעשות בעצמו. כך הוא ירגיש שהוא עדיין אדם פעיל ובעל יכולת ולא מטופל בלבד.
לשים לב לשינויים רגשיים
גם לאחר הסתגלות ראשונית כדאי לשים לב לסימנים של עצבות, הסתגרות או שינוי בהתנהגות. לפעמים הקשיים צצים אחרי כמה שבועות כשההתלהבות הראשונית יורדת.
אם אתם מזהים שינוי חשוב לדבר על זה בעדינות. לא להאשים ולא ללחוץ אלא לשאול, להקשיב ולשקול יחד אם צריך תמיכה נוספת רגשית, חברתית או טיפולית.
בתי אבות רבים מציעים ייעוץ פסיכולוגי, קבוצות תמיכה ודגש על רווחה נפשית, והמשפחה יכולה לעזור להורה לנצל את האפשרויות האלו.
לסיכום – תמיכה שמחברת בין דורות
המעבר לבית אבות אינו סוף אלא פרק חדש בחיים ולעיתים אפילו התחלה של תקופה רגועה ובטוחה יותר. כשהמשפחה מלווה את ההורה ברגישות, באמפתיה ובנוכחות, המעבר הופך להזדמנות לחיזוק הקשר ולא להפך.
תמיכה אמיתית איננה רק ביקור או טלפון, היא תחושת שייכות. הידיעה שהאהבה, החום והקשר המשפחתי נשארים יציבים גם כשהמגורים משתנים. כשיש משפחה שמקשיבה, משתפת ומעניקה מקום אמיתי לרגשות, ההורה לא רק עובר לבית חדש, הוא עובר עם לב מלא ביטחון, אהבה ושקט נפשי.
בית משהד הוא בית אבות שדואג ליקירכם ושומר על סטנדרטים גבוהים. רוצים לקבוע סיור אצלנו? רוצים לקבל עוד פרטים? צרו קשר עוד היום ונשמח לסייע.
כתבנו גם על הנושאים הבאים: