המושג "סיעודי" הפך בשנים האחרונות לשגור יותר ויותר בשיח הציבורי, בעיקר סביב תחומי הרווחה, הביטוח והטיפול בקשישים. אך מה בעצם המשמעות של ההגדרה הזו? מי נחשב לסיעודי לפי החוק והגופים הממשלתיים, ומה ההשלכות של קביעה כזו על האדם ועל משפחתו? הנה המאמר המלא.
ההגדרה הבסיסית של מצב סיעודי
אדם נחשב לסיעודי כאשר הוא אינו מסוגל לבצע בכוחות עצמו פעולות יומיומיות בסיסיות. פעולות אלו מכונות "פעולות יומיומיות חיוניות" וכוללות אכילה ושתייה, רחצה, הלבשה, ניידות בבית, שליטה על סוגרים וקימה או שכיבה.
כאשר אדם מתקשה בביצוע של לפחות שלוש מתוך שש הפעולות הללו, או כאשר הוא מרותק למיטה ואינו מסוגל לתפקד באופן עצמאי, הוא נחשב לסיעודי על פי הקריטריונים הרשמיים של משרד הבריאות ושל חברות הביטוח.
ההיבט הרפואי והסיעודי
ההגדרה הסיעודית נוגעת לא רק למצב הפיזי אלא גם לתפקוד הקוגניטיבי. ישנם אנשים שמצבם הפיזי תקין יחסית אך הם סובלים מירידה בזיכרון, ביכולת קבלת ההחלטות או בהתמצאות בזמן ובמקום.
במקרים כאלה, כאשר קיימת פגיעה משמעותית בתפקוד השכלי, הם עשויים להיות מוגדרים כ"סיעודיים מורכבים" או "תשושי נפש".
המשמעות היא שהאדם זקוק להשגחה צמודה ולטיפול יומיומי, בין אם בבית ובין אם במסגרת מוסדית כמו בית אבות סיעודי.
כיצד נקבע מעמד סיעודי
כדי לקבוע אם אדם נחשב לסיעודי נערכת בדיקה מקיפה על ידי רופא, אחות ולעיתים גם עובד סוציאלי. במסגרת הבדיקה נמדדות רמות התפקוד בכל אחד מהתחומים היומיומיים, וכן נבחן מצבו הרפואי הכללי.
משרד הבריאות, לדוגמה, משתמש בוועדות מקצועיות לקביעת זכאות לקוד סיעודי. הוועדה בוחנת את המסמכים הרפואיים, את רמת העצמאות של האדם ואת הצורך שלו בעזרה שוטפת.
גם חברות הביטוח עושות שימוש בקריטריונים דומים לצורך קביעת זכאות לפיצוי או קבלת גמלת סיעוד. עם זאת, ההבדלים הקטנים בהגדרה בין הגופים עלולים להשפיע על גובה הגמלה ועל סוג השירות שהמבוטח יקבל.
ההבדל בין סיעודי, תשוש ותשוש נפש
הגדרת "סיעודי" מתייחסת לאדם שאינו יכול לתפקד בעצמו מבחינה פיזית. לעומת זאת, אדם המוגדר "תשוש" הוא מי שמסוגל לבצע חלק מהפעולות הבסיסיות אך זקוק לעזרה חלקית.
תשוש נפש הוא אדם הסובל מירידה קוגניטיבית כגון דמנציה או אלצהיימר, אך במקרים רבים מסוגל עדיין לתפקד פיזית באופן חלקי.
ההבחנה הזו חשובה משום שהיא משפיעה על סוג המסגרת המתאימה לאדם ועל מקורות המימון האפשריים. אדם סיעודי יקבל טיפול במסגרת סיעודית מלאה, בעוד שתשוש יכול להתגורר בדיור מוגן או בבית אבות רגיל עם תמיכה חלקית.
ההשלכות הכלכליות והמשפחתיות
הגדרה כסיעודי משפיעה באופן ישיר על זכאותו של האדם לסיוע מהמדינה ולמימון טיפול. בישראל קיימת אפשרות לקבל מימון חלקי או מלא של אשפוז סיעודי דרך "קוד משרד הבריאות". קבלת הקוד תלויה במצב התפקודי, הרפואי והכלכלי של האדם.
מי שאינו זכאי לקוד יכול לפנות לביטוח הלאומי במסגרת חוק סיעוד, המעניק שעות טיפול ביתיות למי שמוגדר כתשוש או כסיעודי קל.
בנוסף, מי שמבוטח בביטוח סיעודי פרטי עשוי להיות זכאי לקצבה חודשית לפי תנאי הפוליסה.
הגדרה זו משפיעה גם על המשפחה, שנאלצת לעיתים לקבל החלטות קשות לגבי המשך הטיפול, המסגרת המועדפת והעלות הכלכלית הכרוכה בכך.
לסיכום, המונח "סיעודי" אינו רק תיאור רפואי אלא גם הגדרה משפטית וחברתית שיש לה השלכות מעשיות רחבות.
אדם נחשב לסיעודי כאשר הוא מאבד את יכולתו לתפקד באופן עצמאי ומצריך עזרה יומיומית בפעולות בסיסיות.
ההכרה במצב סיעודי מאפשרת קבלת זכויות, סיוע ומימון ממוסדות המדינה או מחברות הביטוח, אך גם מחייבת את המשפחה להיערך רגשית וכלכלית.
לכן, אם יש חשד כי אדם קרוב הגיע למצב סיעודי, חשוב לפנות לגורם מקצועי מוסמך לבדיקת מצב עדכנית ולקבלת הנחיות על המשך הדרך.
בבית אבות בית משהד פועלות שתי מחלקות סיעודיות המאושרות ומפוקחות על ידי משרד הבריאות. המחלקות מעניקות טיפול והשגחה רפואית צמודה לדיירים הזקוקים לעזרה בפעולות היומיום או בשיקום לאחר אשפוז, בסביבה בטוחה ותומכת.
כתבות בנושאים נוספים: