כאשר חושבים על מוסד כמו בית אבות, עולה השאלה הבסיסית – מי עומד מאחוריו ומי אחראי לפיקוח, לרגולציה ולשירות הדיירים. התמונה מורכבת ולעיתים אינה חד־משמעית, ולכן חשוב להבין את התפקידים השונים ואת תחומי האחריות של כל גורם.
מערכת הפיקוח והרגולציה בישראל
בישראל האחריות על בתי אבות מתחלקת בין כמה גופים. משרד הבריאות אחראי על רישוי ופיקוח של מוסדות סיעודיים שבהם שוהים דיירים הזקוקים לטיפול רפואי צמוד. משרד הרווחה אחראי על מוסדות לדיור מוגן או למסגרות המיועדות לקשישים עצמאיים ותשושים.
כל מוסד נדרש לפעול בהתאם לרישיון מתאים ולעמוד בסטנדרטים שנקבעו על ידי המשרדים הללו. בתי אבות ללא רישוי נחשבים לבלתי חוקיים ועלולים להיסגר, אך בפועל ישנם מקרים שבהם נמצאים פערים ברישוי ובפיקוח, ולכן חשוב לוודא מראש שהמקום הנבחר מפוקח כדין.
תפקיד הגוף המפעיל
לצד הפיקוח הממשלתי, כל בית אבות מנוהל בפועל על ידי גוף מפעיל – חברה פרטית, עמותה או רשת גדולה.
הגוף המפעיל אחראי על הניהול היומיומי של המוסד: ניהול הצוות הרפואי והסיעודי, ניהול המטבח, הניקיון, התחזוקה והשירותים לדיירים.
המדינה קובעת את המסגרת והפיקוח, אך האחריות המעשית לשירות ולאיכות החיים של הדיירים היא של הנהלת המוסד עצמו.
לכן, בעת בחירת בית אבות, מומלץ לבדוק לא רק אם יש לו רישיון בתוקף אלא גם מי עומד מאחוריו ומה המוניטין של הגוף המפעיל.
אחריות לזכויות הדיירים
בתי האבות פועלים בהתאם לחוקים ותקנות שנועדו להגן על זכויות הדיירים. החוק לדיור מוגן, למשל, מסדיר את מערכת היחסים בין הדייר לבין המוסד, ומחייב שקיפות מלאה לגבי תנאי המגורים, השירותים והעלויות.
במקרה של הפרת זכויות, ניתן לפנות לגופים שונים – בהם משרד הבריאות, משרד הרווחה או המחלקה לפניות הציבור. הם מוסמכים לבדוק תלונות ולנקוט צעדים במידת הצורך.
מימון וסיוע מהמדינה
מעבר לשאלת האחריות התפעולית, יש גם אחריות כלכלית. המדינה מממנת חלק מהמקומות בבתי האבות באמצעות מה שמכונה "קוד משרד הבריאות" או "קוד משרד הרווחה".
משמעות הדבר היא שהמדינה משתתפת בתשלום בהתאם למצבו הרפואי של הדייר וליכולתו הכלכלית.
במקרים אחרים, כאשר הדייר עצמאי ובוחר במוסד פרטי, האחריות לתשלום מוטלת עליו או על משפחתו.
חשוב להבין מראש את תנאי התשלום, הסיוע האפשרי, והאם המוסד עובד מול משרדי הממשלה או פועל כגוף פרטי בלבד.
הערות חשובות והסתייגויות
למרות המבנה הברור על הנייר, במציאות קיימים פערים בין רמת הפיקוח הרצויה לבין זו שמתקיימת בפועל. יש מוסדות שבהם הבקרה מתבצעת לעיתים רחוקות, ויש מקרים שבהם מוסדות פועלים תקופה מסוימת ללא רישיון תקף.
לכן ההמלצה היא לבדוק כל מוסד לגופו, לוודא שקיים רישיון בתוקף, לשאול מי הגוף המפקח, ולבקר במקום לפני קבלת החלטה.
האחריות על בתי האבות בישראל מתחלקת בין משרד הבריאות, משרד הרווחה והגופים המפעילים עצמם. המדינה מפקחת ומרשה, בעוד שהמוסד אחראי על התפעול והשירות היומיומי לדיירים.
לכן בעת בחירת בית אבות יש לבדוק שלושה היבטים חשובים: רישוי ופיקוח, איכות הניהול והשירות, והיבטים כלכליים כגון סיוע מהמדינה או מימון פרטי. כך ניתן לוודא שהמקום שנבחר מספק גם ביטחון וגם איכות חיים לדיירים בצורה מיטבית.
אם גם אתם מחפשים בית אבות ברמה גבוהה, צרו איתנו קשר עוד היום! ניתן גם להגיע לסיור אצלנו שבו נסביר לכם בפירוט על המחלקות הקיימות אצלנו, הצוות של בית משהד וכל מה שחשוב לדעת.
כתבות נוספות בנושאים דומים: