אמי חיה עשר שנים בבית משהד. בתחילה כעצמאית ולאחר עשור כסיעודית. ביקרתי אותה כמעט כל יום וראיתי מקרוב את היחס אליה והטיפול בה ואני יכולה לומר זכתה לטיפול מסור והולם מכל הצוות: מהמנהלים, מהרופא והאחיות ומהצוות הטיפולי. כל יום היא נהנתה מתוכנית העשרה: שיעורי התעמלות, הרצאות, סרטים, עבודות יד ועוד. רכזת התרבות דאגה גם לחגיגות בחגים ולמסיבות יום הולדת לדיירים. לי כבת הייתה תחושה שאמי מרגישה בבית יותר מאשר במוסד. אני אסירת תודה